גזר דין בתיק ת"פ 24287-07-11

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בביצוע עבירות של תקיפה בצוותא הגורמת חבלה של ממש, לפי ס' 380+ 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"החוק") , היזק במזיד לרכב בצוותא, לפי ס' 413ה+ 29 לחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי ס' 275 לחוק.

2.   ביום 9.7.11 בשעה 06:15 או בסמוך לכך, נהג אלכס סאס ("להלן: המתלונן") ברכבו (להלן:"הרכב"), ברחוב בר כוכבא בפתח תקווה והמתין להופעת האור הירוק ברמזור. באותה העת נזרקה לעבר הרכב לבנה אשר פגעה בחלון וניפצה אותו. בהמשך, פתחו הנאשם ואחרים, שזהותם אינה ידועה, את דלת הרכב וגררו את המתלונן בגופו אל מחוצה לו ובעודו שוכב על הרצפה, בעטו בו בכל חלקי גופו בידיהם ורגליהם וגרמו לו לפצע שפשוף באפו וסביב עינו הימנית, לשטפי דם תת עוריים מסביב לעיניו ולפצע שפשוף בגבו התחתון. כמו כן נגנבו מהרכב 170 ש"ח ונתלשה מצווארו של המתלונן שרשרת זהב.

המתלונן הצליח לחזור לרכב, עזב את המקום ונסע לתחנת המשטרה. בסמוך הגיעה ניידת משטרה למקום האירוע, הנאשם עוכב לחקירה והוכנס לניידת. הוא החל מכה בידיו ובראשו על חלון הניידת ובנסיבות אלו, הודע לו כי הוא עצור. הנאשם המשיך להשתולל וסירב לאיזוקו.

3.   ב"כ המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם הכולל בין היתר, הרשעות בעבירות חבלה כשהעבריין מזוין, החזקת סכין ופציעה, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור וכן חבלה במזיד ברכב. כמו כן ציינה כי תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה של חודשיים אשר הינו בר הפעלה בגין הרשעת הנאשם בתיק זה בעבירה של היזק במזיד לרכב.

עוד טענה ב"כ המאשימה כי חומרת מעשיו של הנאשם מדברת בעד עצמה, בהציגה את התמונות המתעדות את החבלה שנגרמה למתלונן וכי יש להגן על הציבור מפניו לנוכח מסוכנותו. כמו כן הדגישה את הלכת בית המשפט העליון באשר לצורך בהחמרה בעונשם של מבצעי עבירות אלימות, לנוכח המאבק המתחייב בנגע האלימות.

ב"כ המאשימה עתרה לבית המשפט להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם לצד ענישה משמעותית בגין תיק זה אשר תרוצה במצטבר לעונש המאסר שהופעל. כמו כן עתרה להטלת מאסר מותנה ופיצוי למתלונן. 

4.    ב"כ הנאשם טען כי הנאשם סבל מחבלי קליטה בארץ ומקושי להשתלב בחיים החברתיים והכלכליים בה. כמו כן טען באשר לנסיבותיו המשפחתיות הקשות של הנאשם בגינן נאלץ לעזוב את ביתו ולקיים אורח חיים עצמאי, חרף גילו הצעיר ועל כן הינו זקוק לשיקום, הדרכה והכוונה ואין מקום למצות עימו את הדין בפן העונשי.

בנוסף טען  ב"כ הנאשם כי הנאשם נקלע לאירוע באופן אקראי, בהיותו בגילופין, מצב, אשר שלל את יכולתו לשקול ולהעריך את המעשים ותוצאותיהם. כמו כן כי המדובר בביצוע בצוותא אשר חלקו של הנאשם אינו דומיננטי ואף לא נטל חלק בכלל המעשים.  לדבריו, אף בוצעה אכיפה בררנית בעת שהמשטרה לא פעלה כמתחייב באשר ליתר המעורבים ורק הנאשם אותר והועמד לדין. עוד טען מבלי להקל ראש, כי לא נגרמו למתלונן חבלות חמורות ואף לא נזקק לטיפול רפואי מיידי אלא אך ביום שלמחרת.

באשר למאסר המותנה, טען ב"כ הנאשם כי אינו חל מאחר ועל פי נוסח גזר הדין בו הוטל התנאי יהא בר תוקף היה ויעבור הנאשם על העבירות בהן הורשע, באותו התיק. משכך אין להפעילו בעת שהנאשם עבר על אחת מעבירות אלה ובהסתמך על פסיקה שהגיש, עתר לבית המשפט שלא להפעיל את התנאי.

5.         כעד אופי העיד מר יניב אוחיון, מעסיקו של הנאשם מזה כשבע שנים, אשר שם לו למטרה לשקמו  ולהעלותו על דרך הישר, שיכנו בביתו ונטל אותו תחת חסותו, לנוכח היות הנאשם נעדר כל מקורות תמיכה משפחתיים.

דיון

5.         בהלכה עקבית נקבע כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו ובדבר  חובתם של בתי המשפט להוקיע תופעה זו ולגזור עונשים מחמירים על מנת להבהיר באופן חד משמעי כי  הבוחרים בדרך האלימות לא יינקו ולהרתיע לבל יישנו המעשים.

6.         ובענייננו, מתחייבת ענישה מחמירה ביתר שאת. שכן המדובר באירוע מפליג בחומרתו, שהשתקף במלוא עוצמתו, על כלל השלכותיו הקשות,  בעדות המתלונן, בתמונות שתיעדו את הנזק שנגרם לו וכמפורט בהכרעת הדין.

המתלונן, בחור צעיר, סטודנט העובד לפרנסתו במשלוחים, ביקש לחזור לביתו ברכב, מבילוי סוף השבוע. לרוע מזלו נקלע באקראי למקום ובלא כל עוול בכפו, שימש מושא לתקיפה אכזרית ומשולחת רסן, של חבורת צעירים וביניהם הנאשם, אשר שמה לה למטרה לגנוב את רכושו ותוך שמטרה זו מקדשת את כל האמצעים ובהיעדר כל עכבות, פגעה גם בגופו ובנפשו. זאת כאשר הנאשם נוטל חלק פעיל באירוע ובועט בפניו של המתלונן, השכוב חסר אונים על הרצפה, לאחר שנגרר אל מחוץ לרכב.

7.         בחירת הנאשם כחלק מהחבורה עליה נמנה, בקורבן אקראי, מעצימה את מסוכנותו כלפי כלל הציבור. כפי שנלמד גם מהרשעותיו הקודמות, הכוללות בין היתר עבירות אלימות והחשש להישנותן לא הופג, אף לנוכח אי לקיחת האחריות על המעשים.

8.         נסיבותיו האישיות של הנאשם קשות ואולם הושטה לו יד מצידו של מר אוחיון על מנת לשקמו ולהעלותו על דרך המלך, הזדמנות אשר למרבה הצער, לא השכיל הנאשם לנצלה.  מנגד לא ייעלם מעיני כי חלק מהמעשים בהם הורשע הנאשם בוצעו גם על ידי אחרים, אשר לא אותרו ואך הנאשם הועמד לדין וכן העובדה כי הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה אמנם משנת 2010 ואולם בגין עבירה שביצע בשנת 2005, בהיותו קטין, ויהא המאסר אשר יוטל עליו מאסרו הראשון .

9.         הסנגור טען לאי תחולת המאסר המותנה, מאחר ונקבע בנוסח התנאי  "שלא יעבור הנאשם על העבירות בהן הורשע". ואולם מאחר ובתיק בו הוטל המאסר המותנה, הורשע הנאשם  בגין עבירה אחת בלבד, היזק במזיד לרכב, בה הורשע גם בתיק שבפני, השאלה אינה מתעוררת כלל והמאסר המותנה בר הפעלה.

10.        אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

            א.         מאסר למשך 20 חודשים.